Je T'aime... Moi Non Plus מאת ג'יין בירקין וסרג' גינסבורג
שיר האהבה הצרפתי 'Je T'aime... Moi Non Plus' ('I Love You... Me Nother') מציג את ג'יין בירקין וסרג' גינסבורג בקריינות בלהט את סשן ההתעלסות שלהם, שמגיע לשיא עם גניחות האקסטזה של בירקין. זה גרם לשערורייה כזו, זה נאסר על ידי ה-BBC - מה שכמובן רק עורר את סקרנות הציבור, והוא זינק למקום הראשון בבריטניה. אגב, לקח יותר מעשור עד ששיר אחר שנאסר על ידי BBC הגיע למקום הראשון בבריטניה: 'Relax' (1984) של Frankie Goes To Hollywood.
גינסבורג, משורר/שחקן/מוזיקאי צרפתי, הקליט במקור את הנאמבר המסוכן ב-1967 עם השחקנית הפריזאית בריז'יט בארדו, שהייתה גם בת זוגו המוזיקלית וגם אהובתו. כשבארדו ביקש ממנו לכתוב לה שיר אהבה, הוא הגה 'Je T'aime... Moi Non Plus'. באותה תקופה, בארדו הייתה נשואה לתעשיין הגרמני גינטר זאקס, והחדשות על הכוכב שהתנחם בתא ההקלטות עם המשורר הפרובוקטיבי היו חלומו של כתב צהובון. העיתונים הסעירו את הקוראים בתיאורי המנגינה האירוטית. כשהעיתונות יצרה קשר עם זאקס כדי לקבל תגובה על הפגישה הלוהטת והכבדה, הוא דרש מברדו לנתק מהפרויקט - מה שעשתה, יחד עם מערכת היחסים שלה עם גינסבורג.
גינסבורג הייתה מתוסכלת מהזעם סביב השיר. ״המוזיקה מאוד טהורה. בפעם הראשונה בחיים שלי אני כותב שיר אהבה וזה מתקבל לא יפה', הוא קונן. ואז הוא פגש את ג'יין בירקין ב-1968 על הסט של הסרט הצרפתי סִיסמָה . בני הזוג נפלו במהירות אחד על השני וגינסבורג ביקש מבירקין להקליט איתו מחדש את השיר השערורייתי שלו. בהתחלה היא אמרה שלא. 'גרסת בארדו הייתה מרשימה מדי, וקינאתי', היא הודתה.
הביצוע של גינסבורג/בירקין פקד את אותן שמועות כמו המקור, עם טענות שהזוג באמת התעלס במהלך סשן ההקלטה. לא כך, אומרת השחקנית. היא אמרה מוג'ו ב-2001: 'עשינו את זה בצורה מאוד משעממת במארבל ארץ' [בלונדון], שנינו במעין תאי טלפון. כשהקלטת בימים עברו היו לך רק שני טייקים, והוא מאוד פחד שאני אמשיך עם הנשימה הכבדה עוד שתי שניות ואפספס את הצליל הגבוה מאוד - אוקטבה גבוהה מההקלטה של בארדו - אז הוא נופף עלי כמו מטורף מהבקתה שלו'.
בירקין נתן את הכל להופעה... ועוד קצת. 'קצת נסחפתי עם הנשימה הכבדה', היא סיפרה הדיילי טלגרף ב-2009. ״למעשה עד כדי כך שאמרו לי להירגע, מה שאומר שבשלב מסוים הפסקתי לנשום לגמרי. אם אתה מאזין לתקליט עכשיו, אתה עדיין יכול לשמוע את הפער הקטן הזה'.
לאחר שההקלטה הושלמה, גינסבורג בחן את המנגינה שלו על פטרוני מסעדה תמימים, שם המוזיקה הבלתי מעוררת בארוחת הערב הוחלפה בצלילי התשוקה שאין לטעות בהם. ״הסכינים והמזלגות של כולם היו תלויים באוויר. אף אחד לא המשיך לאכול,״ נזכר בירקין מוג'ו . 'סרג' אמר, 'אני חושב שיש לנו להיט'' הבוס בחברת התקליטים הסכים, והפך סינגל אחד לאלבום מלא. 'הוא אמר, 'סרג', אני מוכן ללכת לכלא אבל אני מעדיף ללכת על תקליט ארוך, אז תחזור ללונדון ותעשה עוד 10 שירים'.
לפי הניו יורק טיימס , הכותרת נוצרה בהשראת הציטוט של סלבדור דאלי, 'פיקסו הוא ספרדי, גם אני. פיקאסו הוא גאון, גם אני. פיקאסו הוא קומוניסט, גם אני לא״.
בירקין ילידת לונדון ידועה יותר כשחקנית ושם של התיק הפופולרי של הרמס בירקין. נישואיה למלחין ג'ון בארי, שהבקיע רבות מהן ג'יימס בונד סרטים, הסתיימו ב-1968, באותה שנה שבה פגשה את גינסבורג. הרומן שלה עם גינסבורג נמשך 13 שנים והוליד בת, השחקנית/זמרת שרלוט גינסבורג.
בירקין על הנטייה של גינסבורג לשחקניות: ״הוא אהב לעבוד עם נשים, במיוחד שחקניות, כי הוא יכול היה להגיד להן מה לעשות - לגרום להן לשיר כמו שהוא שר, קרוב מאוד למיקרופון וללחוש בחושניות. הוא מצא שזה הרבה יותר מעניין לגרום לשחקניות יפות לשיר מאשר לבנות עם קולות יפים״.
לפני שמצאה את בירקין, גינסבורג פנתה למריאן פיית'פול כדי להקליט זאת איתו מחדש. למרות שחשבה שברדו טיפש בגלל שפרש, היא עדיין סירבה. ״אני לא יודעת למה דחיתי אותו,״ אמרה מוג'ו בשנת 2001. ״הייתי אומר, לבושתי, שהייתי עטופה בתחילת הרומן שלי עם מיק ג'אגר והוא לא היה אוהב את זה. אולי הייתי צעיר מדי, נבוך מדי - אני מיני, אבל בצורה מאוד שונה. הייתי מקבל עכשיו, אבל בזמנו, להיות המלאך... למעשה, זה היה עושה את זה אפילו יותר מצחיק. הלוואי והייתי עושה את זה״.
באיטליה, זה הוקע מיד על ידי הוותיקן, ולכאורה מנהל התקליטים שהציג את זה למדינה הוחרם. לפי בירקין, גינסבורג כינה את האפיפיור 'איש יחסי הציבור הגדול ביותר שלנו'.
אז מה חשבה בארדו על ההחלפה שלה? בירקין קיבלה את ההזדמנות לגלות כשהופיעו יחד בסרט ב-1973. 'טוב פעם, במתיקות רבה, כששכבנו יחד ערומים במיטה וצילמנו את הסרט של רוג'ר ואדים דון חואן (או אם דון חואן הייתה אישה) , הצעתי שנשיר כדי להעביר את הזמן. 'למה שלא נשיר 'Je T'aime... Moi Non Plus', היא קרצה.'
דונה סאמר עוררה סערה דומה בארה'ב עם השיר החונק שלה 'Love To Love You Baby' בשנת 1975. כמו בירקין, סאמר נאלצה להאשים את ההשתוללות האורגזמית שלה, שנשמעה מציאותית מכדי להיות מזויפת. סאמר והמפיק שלה ג'ורג'יו מורודר גם הקליטו ביצוע דיסקו של 15 דקות לדואט בירקין/גינסבורג למחזמר משנת 1978 תודה לאל זה יום שישי .
גינסבורג ביים עיבוד קולנועי משנת 1976 בכיכובה של בירקין כמלצרית נערית שמסתבכת עם נהג משאית הומו.
ה-Pet Shop Boys הקליטו את זה ב-1998 עם היוצר סם טיילור-ווד בתור ה-B-side לסינגל 'I Don't Know What You Want but I Can't Giv It Any More'. הוא כוסה גם על ידי מלקולם מקלארן, ניק קייב ואניטה ליין, סיבו מאטו ושון לנון, וקאט פאוור וקארן אלסון, בין היתר. בשנת 1975, מוזיקאי הסקא האנגלי Judge Dread הגיע למקום ה-9 בבריטניה עם הגרסה הקומית שלו, המפרטת את המפגש שלו עם קרוס-דרסר.
זה שימש בסרטים הבאים:
כביש צפון (2012) הגנב הטוב (2002) המונטי המלא (1997) מכור לאהבה (1997)
