שיר מחאה על נושאים פוליטיים של שנות ה-60, תחנות רדיו רבות סירבו להשמיע את 'Eve Of Destruction' בגלל המילים האנטי-ממשלתיות שלו. עם זאת, היה צד חיובי למחלוקת הזו, שכן היא עוררה עניין בשיר, ושלחה אותו למקום הראשון בארה'ב.
השיר מתייחס לגזענות, צביעות ואי צדק בתקופה הפכפכה בהיסטוריה האמריקאית. ההתנקשות בנשיא ארצות הברית ג'ון קנדי ב-1963 השפיעה רבות על הליריקה.
זה נכתב על ידי P.F, בן 19. סלואן, שהיה כותב שירים בלייבל של מקגווייר והמשיך להקים את The Grass Roots. סלואן כתב באתר שלו: 'השיר 'Eve of Destruction' נכתב בשעות הבוקר המוקדמות בין חצות לעלות השחר באמצע 1964. החוויה הכי יוצאת דופן שחוויתי בכתיבת השיר הזה הייתה לשמוע קול פנימי בתוכי רק בפעם השנייה. נראה היה שיש בו מידע שאף אחד אחר לא יכול היה לקבל. למשל, רשמתי את השורה הזו בעיפרון 'תחשוב על כל השנאה שיש ברוסיה האדומה'. הקול הפנימי הזה אמר 'לא, לא זה סין האדומה!' התחלתי להתווכח ולהיאבק עם זה עד כמעט תשישות. חשבתי שרוסיה האדומה היא האויב הבולט ביותר לחופש בעולם, אבל הקול הפנימי הזה אמר שברית המועצות תיפול לפני סוף המאה וסין האדומה תעסוק בפשעים נגד האנושות גם לתוך המאה החדשה! הקול הפנימי הזה שנמצא בתוך כל אחד ואחד מאיתנו אבל טובע בשאגת מוחנו! השיר הכיל מספר נושאים שהיו בלתי נסבלים עבורי באותה תקופה. כתבתי את זה כתפילה לאלוהים לתשובה.
הרגשתי שזה שיר אהבה וכתוב כתפילה כי כדי לרפא חולה אתה צריך לדעת מה חולה. בלהט הנעורים שלי לא הבנתי שזה ייחשב כהתקפה על המערכת! דוגמאות: התקשורת כתבה את השיר בתור כל מה שלא בסדר בתרבות הנוער. ראשית, להראות שהשיר הוא רק שיר פריצה כדי להרוויח כסף ולכן אין סיבה להתמודד עם השאלות שלו. הוכח שהסופר בן ה-19 הוא מטומטם קומוניסטי. תקוף את הזמר בתור תוכי על מילת הכותבים. בתקשורת טענו שהשיר יפחיד ילדים קטנים. קיוויתי דרך השיר הזה לפתוח בדיאלוג עם הקונגרס והעם. התקשורת אסרה אותי מכל תוכניות הטלוויזיה הלאומיות. באופן מוזר הם לא אסרו את בארי. ארצות הברית חשה תחת איום. אז כל לחיצה חיובית עלי או בארי נחשבה לא-פטריוטית. שיגעון גדול, כפי שאני זוכר אותו! אמרתי לעיתונות שזה שיר אהבה. שיר אהבה לאנושות ולמען האנושות, זה הכל. זה הרס את הקריירה של בארי כאמן ובעוד שנה יורחק גם אותי מעסקי המוזיקה״.
זה הוקלט במקור על ידי The Turtles, שהוציאו אותו באלבומם הראשון מוקדם יותר ב-1965. The Turtles לא הוציאו אותו כסינגל, והגרסה של מקגווייר הפכה ללהיט. מכיוון שבעיות ניהול ושינויי כוח אדם הטרידו את הצבים, הם סוף סוף החליטו להוציא את זה כסינגל ב-1970, זמן קצר לפני שהם נפרדו. זה היה השיר האחרון שלהם למצעד, שהגיע למקום ה-100. >>קרדיט הצעה : אנדרו - ונטורה, קליפורניה
מקגווייר היה ב-The New Christy Minstrels לפני שהקליטה כאמן סולו. היו לו כמה להיטים עם הקבוצה, כולל 'גרין גרין' ו-'Saturday Night', אבל זה היה הלהיט היחיד שלו כאמן סולו. סלואן מסביר: ״בארי מקגווייר בדיוק עזב את הקבוצה והיה לבדו וחיפש חומר להקלטה. הוא הסתיים בחברת ההוצאה שלי ואמרו לו שיש כותב שירים מוזר שאולי ירצה להקשיב לו. עכשיו, בארי לא כל כך אהב את השיר 'Eve of Destruction'. הוא אהב יותר כמה שירים אחרים שלי. אחד במיוחד שנקרא 'What's Exactly The Matter With Me', שבמקור היה ה-A-side של התקליט. כשהיה מוכן להקליט הוא בחר ארבעה שירים ו-'Eve' היה ה-4 שהוקלט, אם היה זמן. אם תקשיבו להקלטה הוא ממהר לשיר דרך המילים בגלל אילוצי הזמן והוא קרא אותה בפעם הראשונה מתוך פיסת נייר שכתבתי עליה את המילים! בסדר. התקליט של מקגווייר שוחרר אבל 'איב' הוא ה-B-side. אי שם במערב התיכון הגדול של אמריקה דיג'יי שיחק את הצד הלא נכון בטעות! אז כפי שאתה יכול לראות, כשאנשים כתבו שהשיר הזה הוא רעיון מחושב על איך לנצל את סצינת הפולק המתפתחת, זה פשוט B.S. ישר לאל זה מה שקרה ואיך השיר התנגן״.
השירה של מקגווייר הוקלטה בשעת לילה מאוחרת כטייק גס. הקול שלו היה צרוד ועייף, אבל המפיק אהב את זה והשתמש בטייק הזה. המפיק ג'יי לסקר הביא את השיר לתחנת הרדיו KFWB של לוס אנג'לס בבוקר שבו הסתיים, שם הושמע לראשונה.
שיר המחאה הגדול ביותר של שנות ה-60, 'Eve Of Destruction' הפך להמנון היפי עם הסלמה של מלחמת וייטנאם. השיר לא נכתב במיוחד על המלחמה, אבל הסכסוך בווייטנאם הפך אותו לרלוונטי עוד יותר.
קבוצת פולק בשם The Spokesmen הקליטה שיר תשובה לזה בשם 'The Dawn Of Correction'. הדובר היו למעשה ג'ון מאדארה ודיוויד ווייט, צוות כתיבת שירים בפילדלפיה שלהיטיו כוללים את 'At The Hop' ו-'You Don't Own Me'. מאדארה הסביר להיטים נשכחים : ״כתבנו את השיר ביום רביעי, הקלטנו אותו ביום שני שלאחר מכן, והוא יצא עד סוף השבוע. לא היה לנו אז אמן להקליט את זה, אז עשינו את זה בעצמנו. אכן נקטנו עמדה חיובית עם המילים שלנו וניסינו לענות על הצהרותיו של בארי מקגווייר במילים שלו״. מאדארה הוסיפה: 'ב-1966, לאחר שהקלטנו את ג'ואי הת'רטון לדקה, התחלנו לצאת לשנתיים הבאות, והוזמנתי ב-1966 לצאת לסיבוב ההופעות של בוב הופ לוייטנאם עם ג'ואי. תמיד הרגשתי קצת לא בנוח לגבי המילים. אחרי הטיול לויאטנם ראיתי מה עובר על החיילים שלנו ועד כמה המלחמה לא הייתה הגיונית בכלל. בהחלט היו לי כמה חרטות אישיות עם הליריקה 'השחר של התיקון'. כשכתבנו את השיר, אף פעם לא היינו בעד המלחמה, היינו רק בעד אמריקה, והרגשנו ש'ערב ההרס' הוא סטירה נגד אמריקה. בגלל הסנטימנט האנטי-מלחמתי, ברור ש'שחר התיקון' נלקח בדרך הלא נכונה'.
מתופף הסשן האגדי האל בליין ניגן על זה, ורואה בזה אחד האהובים עליו. בליין ניגן בשירים של Simon & Garfunkel, Frank Sinatra, The Beach Boys ועוד רבים אחרים.
כאשר P.F. סלואן כתב את השיר הזה, הוא היה כותב שירים פופ וחצי מצמד גלישת רוק בשם The Fantastic Baggys עם סטיב בארי. סלואן הקשיב למוזיקה של זמרי פולק כמו בוב דילן ו- וודי גאת'רי, מה שגרם לשינוי הכיוון בכתיבת השירים שלו, וגם לשינוי בכינויו - הוא היה ידוע עד לנקודה זו כפיל סלואן. בשנים שלאחר מכן, הוא כבש להיטים עם Where Were You When I Needed You ' מאת הגראס רוטס ו' Secret Agent Man ' מאת ג'וני ריברס, אבל הוא התמודד עם תגובה נגדית בקהילת מוזיקת הפופ, שנכנעה ללחץ פוליטי והקפיאה אותו. הַחוּצָה. סלואן נכנס לדיכאון ובילה בבית חולים לחולי נפש, והתפרנס בעבודות כמו פקיד בחנויות מרקחת וטלמרקטינג. רק ב-2006 חזר סלואן למוזיקה עם אלבומו סיילובר , שהתכנסו על פי דרישתו של כותב השירים ג'ון טיבן, ששכנע את סלואן להקליט את האלבום וגם הפיק אותו.
המילים בשיר הזה, 'אתה מספיק מבוגר כדי להרוג, אבל לא להצביע', עוררה את הוויכוח על זכויות ההצבעה באמריקה, שכן במדינות רבות אזרחים לא יכלו להצביע עד גיל 21. במהלך מלחמת וייטנאם, תמכו להורדת גיל ההצבעה עלה, מכיוון שכל כך הרבה צעירים נשלחו למלחמה אך נמנעו מהשתתפות בתהליך המדיני. בשנת 1971 תוקנה חוקת ארה'ב והורידה את גיל ההצבעה ל-18.
P.F. סלואן כתב כמה מחאות נוספות ב-1964 יחד עם המחאה הזו, כולל 'חטאי המשפחה' ו'קח אותי בשביל מה שאני שווה'. זה היה כאשר הוא אימץ את הכינוי 'P.F. סלואן' - הוא היה ידוע בעבר בשם 'פיל סלואן'.
P.F. סלואן מזכה את לימודי הדת שלו על כך שנתנו לו השראה לשיר הזה. נולד לפיל שליין להורים יהודים, למד ענף ביהדות שנקרא קבלה זמן לא רב לאחר בר המצווה שלו. השיר, אומר סלואן, הוא בעצם שיחה עם אלוהים, כאשר סלואן פורק את התסכולים שלו על 'כל העולם המטורף הזה', ואלוהים משיב שהוא חייב לעבור אותו ('אתה אומר לי שוב ושוב ושוב...' )
מדבר עם ה כתב העת היהודי של לוס אנג'לס רבתי , הסביר סלואן: 'זה ריקוד אינסופי סביב קצה התער הזה על מה שאלוהים אומר בכל פעם שאני שר את השיר הזה. הוא אומר לי, 'אל תאמין שאנחנו בערב, אני לא מתכוון לאפשר את זה'. ואז פעמים אחרות כשאני שר את זה, אני מקבל את ההודעה שהוא הולך לאפשר להרס לקרות. בכל פעם שאני שר אותו, אני מקבל תובנה על מה שקורה״.
קייסי אברמס הוציאה גרסה חדשה לשיר הזה עם סינדי לאופר בשירה הרמונית ב-2020 לקראת הבחירות בנובמבר באמריקה. 'Eve Of Destruction' רלוונטי היום כמו כשהיא יצאה לראשונה ב-1965', אמר לאופר. 'אני מקווה שהמסר החזק של השיר עם המילים המעודכנות שלו יניע אנשים לצאת ולהצביע.'
