לפי הספר בואי: תקליט מאויר מאת רוי קאר וצ'רלס שער מאריי, השיר הזה מבשר על 'התיישנותו הממשמשת ובאה של המין האנושי לטובת ברית בין חייזרים מגיעים לנוער של החברה הנוכחית.' לעומת זאת, כל מדריכי המוזיקה מתייחסים לזה כאל ליריקה ניטשיאנית 'המעוררת מושגים של ה'הומו עליון''.
לֹא מְלוּטָשׁ המגזין יוני 2008 חשב שאולי יהיה מעניין להביא את פיל מיי מהלהקה הבריטית The Pretty Things משנות ה-60 להביע את דעתו. הוא אמר להם: 'תמיד פירשתי את השיר הזה כפנטזיה של אאוטסיידרים להשתלט עליו. מבחינת השימוש בשם שלנו, אני חושב שהיינו מגדלור עבורו. אף פעם לא ניהלתי איתו שיחה על זה, אבל היה 'דברים יפים הולכים לעזאזל' (משנות ה-99 שעה (ות… גַם. אני חושב שהביטוי הוא לשון הרע לאופן שבו הוא ראה את הלהקה שלנו כשהוא התחיל - מישהו מאיר אור על המצב שלו, כשבמשך כל חייו הוא היה לבד.'
דיוויד בואי סיפק את שורת הפסנתר הפותחת והקלידן ריק ווייקמן, שלימים הפך לחבר ב-yes, צלצל את השנהבים בחלק גדול משאר השיר. לווייקמן יוחסו גם הופעה ב- דורי החתיך שירים ' Life On Mars? ' ו' שינויים .' הוא נזכר לדני בייקר בתוכנית ה-BBC Radio 5 Live שלו ב-2017:
״דייוויד רצה שזה יהיה מאוד פשוט, אבל אם אני זוכר נכון הוא המשיך להרים את הריף הקטן. הוא עשה כמה חלקים מזה ואני עשיתי את השאר. הוא עשה את ההתחלה'.
פיטר נוין סיקר את זה שישה חודשים לפני שחרורו של ה- דורי החתיך אַלבּוֹם. בואי ניגן בפסנתר בגרסה של סולן הרמן'ס הרמיטס לשעבר, שהגיעה לשיא במקום ה-12 בבריטניה. כשההקלטה של Noone עם המפיק מיקי מוסט לא הצליחה להשתוות לתחושה של הדמו של בואי, הם ביקשו מבואי להראות להם איך זה נעשה.
בראיון ל-Songfacts, Noone אמר: 'ניסינו להקליט את זה מהדמו שהיה רק דיוויד על הפסנתר, אבל הפסנתרן פשוט לא הצליח להשיג את זה. היו לנו את Herbie Flowers, נגן הבס הגדול בעולם, והאנשים הכי טובים באולפן, המתופף הכי טוב והכל, אבל אף אחד לא יכול היה לנגן את התפקיד שדיוויד בואי שיחק כי דיוויד ניגן אותו בחד. הוא יכול היה לנגן רק על מקשים שחורים. ולנגני פסנתר רגילים, זה יוצא דופן וקשה. רצינו להקליט את השיר ב-F ואף אחד לא הצליח לעשות את זה.
מיקי אמר, 'בואי נביא את בואי לכאן'.
דיוויד נכנס. בואי אומר, 'אני לא יכול לשחק את זה עד הסוף. אני עייף. אני לא נגן פסנתר אמיתי״.
אז מיקי אומר, 'בוא נקליט קטע אחד ואז נחתוך את הקלטת ונחזור עליו שלוש פעמים'.
דוד אומר, 'זה נשמע כמו רעיון טוב'.
אז הוא מנגן את זה בצורה מושלמת פעם אחת, כולם אוהבים את זה, זו גרסה נהדרת, ואז אנחנו חוזרים על זה. זו הייתה אחת מסוגי ההקלטות הראשונות. דיוויד שיחק את זה נהדר פעם ועבדנו על זה. פשוט שמנו עליו את השירה ומיקי הניח עליו כמה כינורות באותו ערב - אני לא יודע למה, לא היינו צריכים אותם. אבל הוא אמר, 'שמתי עליו כמה כינורות, אם אתה לא אוהב את זה ניפטר מזה'. אבל כמובן שהם אף פעם לא נפטרו מכלום אם הוציאו על זה כסף״.
״הוא יכול היה לנגן את השיר רק ב-F#, שהפך למפתח החדש, נזכר אף אחד מוג'ו מגזין ב-2011. ״פתאום איתו ניגן בפסנתר השיר קם לתחייה. חתכנו את זה כמו חצי-לייב, שמרתי על קול הסקראצ' המקורי והם פשוט הכפילו את התווים הגבוהים. זה היה מעורבב ב-30 דקות״.
זה היה בואי, אמר Noone, שהציע לו לשנות את השורה 'האדמה היא כלבה' ל'האדמה היא חיה' כדי להבטיח שהסינגל לא יחמיץ את השמעת הרדיו.
מומחה דיוויד בואי ניקולס פג אמר ש המגזין השיר הזה התחיל את החיים עם הכותרת 'I'd Like a Big Girl With a Couple Of Melons'.
פיטר נוין ביצע את הגרסה שלו בסדרת הטלוויזיה הבריטית Top Of The Pops בשנת 1971. בואי הצטרף אליו בפסנתר, והופיע השני שלו בתוכנית.
תסתכל על הילדים שלך ראה את פניהם בקרני זהב אל תצחיק את עצמך הם שייכים לך הם ההתחלה של המירוץ הקרוב
המירוץ הקרוב היה רומן משנת 1871 מאת אדוארד בולוור-ליטון על גזע אמן שחי מתחת לאדמה. זה גם מציג מושג של אנרגיה שנקרא 'Vril'. אף על פי שמדובר ביצירה בדיונית, תיאוסופיים בולטים רבים, כולל רודולף שטיינר, טענו שהיא מבוססת על מציאות נסתרת (כאשר 'נסתר' במובן זה אומר פשוט 'נסתר'). בחוגים מסוימים של הוגים תיאוסופיים ואוקולטים בכלל, הספר עדיין נחשב למחזיק באמיתות אזוטריות.
