כששיחק את רויאל אלברט הול ב-16 במאי 2015, סטיוארט דיבר על השיר הזה:
״זה נוצר בצורה ממש מוזרה. טים רנוויק ניגן בעבר בלהקה בשם The Sutherland Brothers, והיה להם נגן קלידים בשם פיטר ווד. טיילתי באמריקה ב-1975 ופיטר ווד ללא הרף, בכל צליל סאונד שאי פעם הלכתי אליו, הוא ניגן את הריף הזה על הפסנתר. אחרי ששמעתי את זה בערך 14 פעמים אמרתי, 'אתה יודע, יש בזה משהו. זה נשמע סוג של רודף ונחמד. אני יכול לכתוב לו כמה מילים?' והוא אמר: 'בטח, לך תכתוב כמה מילים'.
אבל זה היה החלק הקל. החלק הקשה היה כתיבת המילים. בסופו של דבר, הגעתי לסט של מילים על קומיקאי אנגלי בשם טוני הנקוק והשיר נקרא 'רגל הבמה'. הוא התאבד באוסטרליה וראיתי אותו ממש לפני שהוא נסע לשם וידעתי שמשהו נורא לא בסדר. וכך, כתבתי עליו את השיר הזה והפזמון היה:
הדמעות שלך ירדו כמו גשם למרגלות הבמה
חברת התקליטים האמריקאית אמרה, 'מעולם לא שמענו על טוני הנקוק. אנחנו לא יודעים מי הוא״. אז, אז חשבתי, 'טוב, זה מעצבן אז אני אוציא מהם את השתן'. אז כתבתי שיר על הנסיכה אן בשם 'סוס השנה'
הנסיכה אן נסעה על סוס השנה
גם את זה הם לא אהבו.
התחלתי לאבד את שפיותי כי הייתה לי קטע מוזיקלי זה לנצח ולא יכולתי לחשוב על אף מילה. הייתה לי חברה בזמנו והיה לה ספר על אסטרולוגיה וייטנאמית, שהיה די מעורפל, והוא היה פתוח בפרק שנקרא 'השנה של החתול'. עכשיו זו, אני חושב, השנה של הארנב באסטרולוגיה הסינית. אני לא בטוח מדי. אני לא יודע הרבה על הרבה דברים אבל אני מזהה שם שיר כשאני רואה אחד וזו הייתה שם שיר.
אבל אז עוד בעיה: מה עושים? 'שנת החתול'. בסדר, טוב:
פעם היה לי טאבי ג'ינג'ר ועכשיו יש לי טום ג'ינג'ר הראשון עשה אותי עצבני החדש...
חשבתי, 'אי אפשר לכתוב על חתולים, זה מגוחך'. והייתי אבודה לחלוטין ואז ה קזבלנקה הסרט עלה לטלוויזיה וחשבתי, 'אני אתפוס את המפרי בוגרט ופיטר לור ואראה לאן זה יוביל'.
איכשהו או אחר, בין כל זה לאסטרולוגיה וייטנאמית, הגענו לזה. תודה לך, פיטר ווד, על כתיבת המוזיקה. הוא כבר לא איתנו אבל תודה לך, פיטר.'
הסרט המפרי בוגרט משנת 1942 קזבלנקה הפיק להיט ענק עם 'As Time Goes By', אבל 'Year of the Cat' הוא השיר הפופולרי ביותר שמבוסס על הסרט עצמו (סרט נוסף של בוגרט שימש השראה ללהיט 'Key Largo' של ברטי היגינס משנת 1981).
סטיוארט הוא יליד סקוטי, ומקליט מאז 1967. לשירים שלו יש הרבה מנגינות קליטות, הרבה נושאים היסטוריים ופוליטיים, והמון מילים חכמות שנראות כמציירות תמונות בראש שלך. פעם הוא תואר כסופר הראשי של המוזיקה האנגלית. >>קרדיט הצעה : סטיב - ווסטר, אנגליה
באסטרולוגיה הווייטנאמית, שנת החתול נקראת גם שנת הארנב - היא מגיעה כל 12 שנה וזו אמורה להיות שנה נטולת מתחים. 1975, השנה שלפני יציאת השיר, הייתה שנת החתול. אבל, אין ערובה ששנת החתול שעליה שר סטיוארט הייתה 1975, מכיוון שזה יכול היה להיות 1963, 1951, 1939, 1927 וכן הלאה. >>קרדיט הצעה : בריאן - גרנד פורקס, ND
זה התחיל כשיר אחר לגמרי. אל סטיוארט כתב במקור את המילים לאחר שראה
ההופעה של הקומיקאי הבריטי טוני הנקוק שהיווה השראה לגרסה הראשונה של השיר הזה התקיימה בבורנמות', אנגליה בשנת 1966. הנקוק היה מדוכא מאוד, והמופע היה אסון, כשהקומיקאי ניגש לקדמת הבמה ופונה קהל ישירות ושופך את נשמתו. ב אל סטיוארט: הרפתקאות החיים האמיתיים של טרובדור רוק עממי , מצוטט סטיוארט: 'הוא עלה לבמה והוא אמר 'אני לא רוצה להיות כאן. אני פשוט כועסת על החיים שלי. אני מפסיד לגמרי, זה טיפשי. אני לא יודע למה אני לא מסיים את הכל כאן. וכולם צחקו, כי זו הייתה הדמות שהוא גילם... סוג כזה של דמות מטופשת. והסתכלתי עליו וחשבתי, אלוהים אדירים, הוא מתכוון לזה. זה אמיתי״.
הנקוק התאבד ב-1968 עם מנת יתר של סמים. לרבים מהשירים של סטיוארט יש מילים חלופיות, והוא לא היה מרוצה מהמילים בהשראת הנקוק, שכן הוא לא רצה לנצל את הטרגדיה של האיש, וחוץ מזה, אף אחד באמריקה לא ידע מיהו הנקוק. >>קרדיט הצעה : מייק - אדינבורו, בריטניה
השיר הזה זכה ללהיט משמעותי באמריקה, אבל סטיוארט נשאר בסתר במדינה זו, מכיוון שהתמונה שלו לא הייתה באלבום או בסינגל. 'הצלחתי ללכת במורד סאנסט סטריפ ולהיכנס לטאואר רקורדס, שהוא המוקד של עסקי המוזיקה, ואף אחד לא זיהה אותי', אמר ל-BBC ב-2016. 'תמיד אהבתי את זה. אני לא מסוג האנשים שרוצה שאנשים ירדפו אחריי ברחוב עם ספרי חתימות. אני אוהב להיות אנונימי לחלוטין, בכנות, כי אם אתה הולך להיות סופר, וזה יותר מה שאני מכל דבר אחר, אתה צריך להיות הזבוב על הקיר. אתה לא רוצה להיות במרכז תשומת הלב - אתה רוצה להיות זה שלוקח הכל פנימה״.
אלן פרסונס הפיק את האלבום. פרסונס היה מהנדס הקלטות בולט הרבה לפני שהמשיך להצלחת הסולו שלו. הוא עבד בעבר על האלבום של פינק פלויד הצד האפל של הירח .
ב קזבלנקה בוגרט מגלם את ריק בליין, הבעלים של מועדון לילה מרוקאי שמושך אליו פליטים הנואשים לברוח מאירופה הכבושה בידי הנאצים. פיטר לור, בתור האוגרטה המתוכנן, מנצל את מצוקתם על ידי רצח שני שליחים גרמנים עבור מכתבי מעבר שיבטיחו את מעבר הקונה לפורטוגל הניטרלית:
אתה הולך לטייל בקהל כמו פיטר לור שוקל פשע
ריק נזרק ללולאה כאשר להבה ישנה, אילסה (אינגריד ברגמן), עוברת בדלת.
היא יוצאת מהשמש בשמלת משי בריצה כמו צבעי מים בגשם
אילזה צריכה את המכתבים כדי שבעלה, מנהיג התנגדות צ'כית נמלט, יוכל לברוח למקום מבטחים. ריק ואילזה מציתים מחדש את הרומנטיקה שלהם ושוקלים להישאר ביחד, אבל הוא משכנע אותה לעזוב עם בעלה.
אתה יודע שמתישהו אתה חייב לעזוב אותה אבל בינתיים אתה הולך להישאר
