ינשוף העיר הוא פרויקט אלקטרוניקה/פופ של אדם יאנג. יליד מינסוטה החל להקליט את המנגינות שלו במרתף הוריו בין משמרות שעבדו במחסן. התעניינות ראשונית במוזיקה שלו נוצרה על ידי מבקרים באתר MySpace שלו, שם השיגו שיריו מיליוני צפיות בדפים לפני שנחתם ב- Universal Republic. יאנג סיפר אבן מתגלגלת שהתפקיד היומיומי שלו בהעמסת משאיות עזר לו לפתח את הסאונד החלומי והאווירה שלו: 'לפני כשנתיים עבדתי במחסן קוקה קולה כל היום', אמר יאנג. ״זה איפשר לי לחלום על הפרויקטים האלה. אחד הפסיק להיות העיר ינשוף. חשבתי איך אני רוצה שזה יישמע, איך אני רוצה שהתקליטים ייראו, הכל. לפעמים עבודה בסביבה מונוטונית באמת יכולה לפנות את הדמיון שלך״. ההקלטה במרתף ללא חלונות סייעה גם לדברי יאנג. הוא הסביר: 'הרבה זה קשור לזה שאני לבד בזמן שיצרתי את זה; אין מפיקים, אין מהנדסים. וגישה זו מאפשרת לי לחשוב באופן חופשי יותר, אני חושב״. הוא הוסיף כי השתמש בעיטורים פשוטים כדי לעורר את היצירתיות שלו. ״יש לי הרבה ציורי נוף להסתכל; הרבה צילומי טבע אתרי וחולמני. החומר הזה מסביב באמת זוחל פנימה באופן לא מודע כדי להשפיע על המוזיקה. '
יאנג טען כי התחיל ליצור מוזיקה במרתף הוריו בגלל בעיות שינה, והשיר הזה משקף את נדודי השינה שלו. יאנג תיאר זאת נקבה ראשונה כמו, 'שיר קטן על באגים ואי יכולת להירדם בלילה'.
אדם יאנג סיפר את הסיפור מאחורי השיר ל AntiMusic : 'השעה הייתה 2:00 ואני ישבתי על הרצפה במרתף של ההורים שלי עם MicroKorg על הברכיים. בניתי את צליל ה'פינג 'הסינתטי הזה שהועבר דרך מסנן נמוך, והעברתי אותו דרך חבורה של דוושות גיטרה. אני מעלה קטע קטן מדורגל שהסתיים כמבוא ופסוקים של שיר בשם 'גחליליות'. יש לי נדודי שינה ותמיד היה לי קשה להירדם כל עוד אני זוכר. רציתי לשיר על חוסר היכולת שלי לישון בצורה גחמנית המתארת את המצב כקליל וכמעט יותר 'ברכה' מאשר קללה. זה אירוני שכאשר שינה ואני לא יכולים להביא את עצמנו להיפגש הוא לעתים קרובות כאשר ההשראה מכה הכי חזק. בדיוק הייתי בחופשה לאיווה שבוע לפני שכתבתי את השיר והופתעתי מכמה גחליליות שיצאו בשעת בין ערביים. לא ממש הייתי צריך לחשוב על חיבור בין נדודי שינה לתאורה באגים, זה פשוט קרה והשיר בעצם כתב את עצמו. היה כיף גדול״.
הזמר הראשי של Relient K, מאט תיסן, מספק שירה אורחת בשיר זה. בראיון שלנו לאדם יאנג, הוא הסביר, 'מאט ואני עבדנו על' גחליליות 'והוא הפיק אותו יחד איתי. יש לו שכל מבריק ולבחור הזה צריך להיות הרבה יותר קרדיט לשמו ממה שניתן לו לאורך השנים. מצחיק איך אני ואני נשמעים ממש דומים, לפעמים אני אפילו לא יכול להבדיל בינינו כשהוא שר הרמוניה בתקליט. הוא בחור מדהים ויש לי מזל להכיר אותו״.
השיר הזה זכה לחשיפה רבה כשהיה סינגל השבוע החופשי של iTunes ב- 14 ביולי 2009. השיר עזר ל יאנג להקים קהל מעריצים משמעותי, במיוחד בקהילה הנוצרית, אך הוא לא עקב אחרי השיר עם להיטים דומים, מה שלא מפריע לו. 'לא ממש אכפת לי אם אנשים מכירים אותי רק בגלל' גחליליות ', אמר לנו יאנג. 'אני פשוט עושה את שלי'.
זה היה ה- 100 #1 הוט הראשון על בעל חיים מאת אמן בעל חיה בשמו מאז 'שיר הצ'יפמאנק' של הצ'יפמאנקס בשנת 1958.
זה היה המקום הראשון האמריקאי השביעי לשנת 2009 שהגיע גם למקום הראשון במצעד הבריטי.
Musicradar.com שאל יאנג מה נתן השראה לשיר הזה. הוא השיב: 'בפעם ההיא הלכתי לטאקו בל וקיבלתי בוריטו ממולא על הגריל וכמה תפוחי אדמה פיאסטיים גבינים. זה היה מדהים. אחר כך חזרתי הביתה וכתבתי גחליליות״.
השיר כולל כמה מתמטיקה לא ברורה:
כי אקבל אלף חיבוקים מתוך 10,000 באגים ברקים כשניסו ללמד אותי לרקוד
יאנג הבהיר את ההיגיון מאחורי החשבון שלו לאחר שהתבקש בטוויטר להסביר האם 'כל גחלילית מחבקת אותך 1,000 פעמים, או שרק 1/10 מהחרקים נותנים לך חיבוק?'
'קיבלתי 1,000 חיבוקים מ -10,000 חרקים ברקים על סך 10,000,000 חיבוקים', הסביר בתגובה. 'כפי שנאמר במילות השיר בבירור, הדיוט הממוצע לא היה מאמין למראה עיניו אם 10,000,000 גחליליות היו מאירות את כוכב הלכת כדור הארץ, וגם האדם הממוצע לא יסיק באינסטינקט טבעי כי 10,000 חרקים ברקים, המתנהגים כקבוצה קולקטיבית, מסוגלים לחבק בן אדם 1,000 פעמים בלי קושי '.
'באותו אופן, אוסף של חרקים ברקים במספרים עצומים כאלה יוצרים מעין' נחיל ', ושחייה יכולה להקיף יחד בן אדם ולספק' חיבוק 'שגח גביע אחד, פועל על פי תכתיביו שלו. מצפון, פשוט לא יכול, 'הוסיף יאנג. 'כתוצאה מכך, חבקתי 1,000 פעמים על ידי 10,000 חרקים זוהרים.'
בשנת 2010, סרטוני פרודיה של 'גחליליות' הפכו לטרנד ויראלי כאשר צץ סרטון החלפת מנגינת הסינתיסייזר בנביחות ומיאו. בשנת 2017, המנגינה הפכה שוב לחביבת המם כאשר היא שימשה בסרטוני 'מוזיקה לא מתאימה' באינסטגרם, שם השיר שימש לליווי קטעים לא קשורים לחלוטין. קליפ אחד הוסיף את המוזיקה לסצנה מהזיוף של מל ברוקס כדורי רווח (1987) כאשר חייזר מתפרץ בחזהו של גבר ומבצע שגרת ריקודים.
