של התרופה פּוֹרנוֹגרַפִיָה האלבום נולד מתוך הדיכאון של הסולן רוברט סמית' בשילוב עם השימוש הכבד של הלהקה בסמים. הוא הסביר בג'ף אפטר אף פעם לא מספיק: סיפור התרופה : 'היו לי אז שתי ברירות, שהיו או להיכנע לחלוטין [להתאבד] או לרשום את זה ולהוציא את זה ממני.' האלבום האפל שנוצר דובב על ידי NME בתור 'Phil Spector in Hell', וחיסקה את מקומה של הלהקה בתולדות המוזיקה כלהקת רוק פרוטו-גותי.
פיל ת'ורנלי בן ה-21, אז מהנדס הקלטות של שחקנים כמו דוראן דוראן והפרוות הפסיכדליות, הובא להפקת האלבום (מה שהופך אותו ל'מפיק של פורנוגרפיה'). בראיון ל-Songfacts, Thornalley - שהיה ממשיך בכתיבת להיטי פופ כמו 'Torn' - שיקף את מורשת האלבום: 'בזמנו, זה היה רק עוד אלבום שנעשה יחד עם Psychedelic Furs או Hot Chocolate. אבל עם זה אני חושב שבגלל שהייתי באותו הגיל של החבר'ה ב-The Cure, היינו יותר כמו בני זמננו וכל הסיפורים המטומטמים שקראת על יצירת התקליט, כולם נכונים. זה היה ממש מוגזם״.
הוא הוסיף: 'בסופו של דבר לא היה סינגל להיט, אבל הייתה את המורשת הנהדרת הזו של האלבום הזה שאתה מעלה ואתה הולך: 'זה משהו אחר'. אז אני מאוד גאה בזה, אבל במיתולוגיזציה, אני מניח שאולי יש בזה משהו מיוחד; זה כל כך שונה, זה כל כך לא מה שמישהו עשה אז או לא מה שמישהו עושה עכשיו'.
תחילתו של מסלול זה מדגימה ויכוח בין הפמיניסטית ג'רמיין גריר לבין מונטי פייתון הקומיקאי גרהם צ'פמן בנושא פורנוגרפיה. השיר נכתב כבר כשתורנלי ורוברט סמית' נתקלו בקליפ במקרה. ת'ורנלי הסביר: 'זה היה רק אחד מהדברים המטורפים האלה שקרו בקריירה שלי באולפן שבו ניסינו את הגישה הזו שעשו בריאן אנו ודיוויד ביירן מ-Talking Heads. הם קראו לזה 'מצאתי מוזיקה'. הפעלת את הרדיו או הטלוויזיה וניסית למצוא כמה אלמנטים שונים ולפעמים זה פשוט עבד. אני מניח שבמקרה הזה זה היה מאוד מילולי, אתה יודע, השיר היה על פורנוגרפיה - למעשה אני לא יודע על מה היה השיר - אבל הכותרת הייתה 'פורנוגרפיה'. אבל במקרה ניסינו את הניסוי הזה במקרה בדיוק בזמן שהתוכנית הזו דנה בנושא. אז זה פשוט מוזר״.
דוגמה קלאסית ל'מוזיקה שנמצאה' הזו היא קטע משידור רדיו שהביטלס השתמשו בו בסוף 'I Am The Walrus'.
הסשנים מונעי סמים מחקו את רוב הזיכרונות של סמית' מיצירת האלבום. הוא אמר לְהֶאֱמִין ב-1986: 'אני לא זוכר שכתבתי הרבה מזה, במיוחד 'פורנוגרפיה'. אני לא זוכר שכתבתי הרבה מזה בכלל. אני מבין את זה, אני מכיר את רוב הרפרנסים שיש בשירים, אבל הם כל כך מפורקים, שלקח לי הרבה זמן להבין. הרבה מזה נכתב כשלא הייתי באמת, לא ישבתי וכתבתי, אני רק זוכר שהלכתי לאולפן והיה לי את צרור המילים הגדול הזה. הייתי כל כך רכושני בערך באותה תקופה, למען האמת. היה לי מאוד קשה לעבוד איתי. סיימון ולורנס לא נהנו בכלל״.
האלבום נפתח במילים העגומות 'It doesn't matter if we all die', אבל כשהיא מגיעה לסיומו עם השיר, ברור שסמית' לא מוותר על המאבק נגד השדים האישיים שלו:
אני אראה אותך טובע במקלחת דוחף את חיי דרך העיניים הפקוחות שלך אני חייב להילחם במחלה הזו מצא תרופה אני חייב להילחם במחלה הזו
