אני מסתכל עליך מבעד לזכוכית לא יודע כמה זמן עבר אוי אלוהים זה מרגיש כמו לנצח אבל אף אחד לא אומר לך את זה לנצח מרגיש שאני יושב לבד בתוך הראש שלך
איך אתה מרגיש, זו השאלה אבל אני שוכח, אתה לא מצפה לתשובה קלה כשמשהו כמו נשמה הופך לאתחל ומקופל כמו בובות נייר ופתקים קטנים אתה לא יכול לצפות לאנשים מרים ובזמן שאתה בחוץ מסתכל פנימה מתאר את מה שאתה רואה זכור מה שאתה בוהה הוא אני
כי אני מסתכל עליך מבעד לזכוכית לא יודע כמה זמן עבר כל מה שאני יודע הוא שזה מרגיש כמו לנצח כשאף אחד לא יגיד לך את זה לנצח מרגיש כמו בית, יושב לבד בתוך הראש שלך
כמה אמיתי, יש כל כך לשאול מגיפה של הבובות מזהם הכל כשהמחשבה הגיעה מהלב זה מעולם לא הצליח מההתחלה פשוט תקשיב לרעשים (אין עוד קולות עצובים) לפני שאתה מספר לעצמך זה פשוט סצנה אחרת לזכור הוא פשוט שונה ממה שראית
אני מסתכל עליך מבעד לזכוכית לא יודע כמה זמן עבר וכל מה שאני יודע הוא שזה מרגיש כמו לנצח כשאף אחד לא יגיד לך את זה לנצח מרגיש כמו בית, יושב לבד בתוך הראש שלך
[מקהלה] וזה הכוכבים הכוכבים שמאירים לך וזה הכוכבים הכוכבים שמשקרים לך
אני מסתכל עליך מבעד לזכוכית לא יודע כמה זמן עבר אוי אלוהים זה מרגיש כמו לנצח אבל אף אחד לא אומר לך את זה לנצח מרגיש כמו בית, יושב לבד בתוך הראש שלך
כי אני מסתכל עליך מבעד לזכוכית לא יודע כמה זמן עבר כל מה שאני יודע הוא שזה מרגיש כמו לנצח אבל אף אחד לא אומר לך את זה לנצח מרגיש כמו בית, יושב לבד בתוך הראש שלך
