הו, ילד דני, הצינורות, הצינורות קוראים מגלן לגלן, ויורדות בצד ההר. הקיץ חלף וכל הוורדים נופלים, זה אתה, אתה חייב ללכת ואני חייב להתכופף.
אבל תחזרו כשהקיץ באחו, או כשהעמק משתוקק ולבן משלג, זה אני אהיה כאן בשמש או בצל, הו, ילד דני, הו דני, אני כל כך אוהב אותך!
אך כאשר אתם באים, וכל הפרחים גוססים, אם אני מת, כמו שאני יכול להיות, אתה תבוא ותמצא את המקום שבו אני שוכב, ותכרע ברך ותגיד שם בשבילי. ואני אשמע, אם כי רך אתה צועד מעלי, וכל הקבר שלי יהיה חם ומתוק יותר, כי תתכופף ותגיד לי שאתה אוהב אותי, ואני אשן בשלום עד שתבוא אלי!מילים משיר ברשות הרבים
