אחד השירים המדכאים ביותר שנכתבו אי פעם, 'Alone Again (באופן טבעי)' מספר סיפור די עצוב על גבר בודד ומתאבד שנותר על המזבח ואז מספר למאזין על מות הוריו. השיר התחבר למאזינים ברמות שונות: המדוכאים יכלו להתנשא עם הזמר, ובני המזל שלא היו בתפקיד זה נזכר במזלם הטוב.
זה היה ה-1 האמריקאי היחיד של הזמר יליד אירי גילברט אוסאליבן. הוא מכר 2 מיליון עותקים, בילה שישה שבועות בפסגה באמריקה וזיכה אותו בשלוש מועמדויות לפרס הגראמי (הופעת הפופ הזכרית הטובה ביותר, שיר השנה ותקליט השנה). זה היה הסינגל השני הנמכר ביותר של השנה באמריקה מאחורי 'American Pie' של דון מקלין.
גילברט אוסאליבן הכחיש שהשיר הזה הוא אוטוביוגרפי או על מותו של אביו כשהיה בן 11. אוסאליבן אמר: 'כולם רוצים לדעת אם זה שיר אוטוביוגרפי, המבוסס על מותו המוקדם של אבי. ובכן, עובדה היא, שלא הכרתי את אבי כל כך טוב, וממילא הוא לא היה אבא טוב. הוא לא התייחס לאמא שלי יפה״.
O'Sullivan הגיע למצעד בבריטניה עם 'Nothing Rhymed' מאלבומו הראשון, אבל לא השפיע באמריקה עד ש'Alone Again (Naturally)' שוחרר כסינגל הראשון מאלבומו השני. במחצית הראשונה של שנות ה-70, אוסאליבן נהנה מרצף של להיטים בבריטניה, כולל שניים מס' 1 שמראים את הטווח הניכר שלו ככותב שירים. הראשון היה 'קלייר', בהשראת קלייר מילס, בתו בת ה-3 של המנהל שלו גורדון מילס, שאוסאליבן שימש כתינוק. השני היה 'רדו למטה', שמציג את הצד הנשמה שלו. אוסאליבן היה אמן ההקלטות הראשון יליד אירי עם שני להיטים #1 בבריטניה.
בראיון של Songfacts עם O'Sullivan, הוא הסביר איך השיר הזה התאחד. ''שוב לבד' נכתב עם שני שירים נוספים בתקופת כתיבה כשהייתי בן 22. הייתי פקיד דואר בלונדון, אז יכולתי לכתוב רק אחרי העבודה בערב. כשגורדון מילס ניהל אותי - הוא ניהל את טום ג'ונס ואנגלברט האמפרדינק - כשהוא קיבל אותי, הוא איפשר לי לעזוב את העבודה שלי ולעבור לבונגלו שבבעלותו, שבו יכולתי לכתוב כל יום. אז, לכן, הייתי במצב כתיבה, ו'Alone Again' היה רק אחד מהשירים שכתבתי. הייתי ממש מרוצה ממנו, מרוצה ממנו, אבל לא ראיתי שהוא יותר מיוחד משירים אחרים. די לומר ששמחתי״.
גילברט אוסאליבן אמר פנימה 1000 להיטים מס' 1 בבריטניה מאת ג'ון קוטנר וספנסר לי: ל''Alone Again (באופן טבעי)' אין מטרה קומית בכלל, וזה לא שיר שאנשים יכולים לבטל כמו 'Get Down' או 'Clair'. בגלל שזה כל כך חשוב לחלק מהאנשים, אני לא אתן להשתמש בו לקריוקי או לפרסומות״.
סולו הגיטרה בוצע על ידי ביג ג'ים סאליבן, אחד מגיטריסטי הסשן הפוריים ביותר בבריטניה. הוא השתמש בגיטרה עם מיתרי ניילון כדי לקבל את הצליל הייחודי.
בסוף שנות ה-80 זה שימש כשיר הנושא הפותח ו-'Get Down' שיר הנושא הסיום של מסיון איקוקו , סדרת אנימציה יפנית. הם שימשו ללא אישור, מה שגרם למחלוקת מסוימת באותה תקופה. אולם התוצאה נטו הייתה שדור יפני חדש גילה את המוזיקה של גילברט והפופולריות שלו גדלה ביפן. כמה מאלבומיו משנות ה-90 יצאו רק ביפן, שם הוא המשיך ליהנות מהצלחה מסוימת.
ב-1982 לקח אוסאליבן את מנהלו לשעבר גורדון מילס לבית המשפט על החוזה המקורי שלו, ובסופו של דבר זכה בחזרה בקלטות המאסטר להקלטות שלו, כמו גם בזכויות היוצרים על שיריו. תשע שנים מאוחר יותר ב-1991, אוסאליבן פנה שוב לבית המשפט לתבוע את הראפר ביז מארקי , שהשתמש בדגימה לא מורשית מהשיר הזה ברצועה שלו 'Alone Again', שהופיעה באלבומו השלישי של מארקי, אני צריך תספורת . השופט קבע ציון דרך לטובת אוסאליבן שהדגימה הבלתי מורשית של הראפר הייתה למעשה גניבה. מנקודה זו ואילך, אמנים נאלצו לנקות דגימות או להיות נתונים לתביעות יקרות.
אוסאליבן דיבר על המקרה ב-2010 בהקרנה לסרט יצא בעצמו: גילברט אוסאליבן . לדבריו, חברת התקליטים של ביז מארקי פנתה אליו בנוגע לדגימת השיר, ואו'סליבן ביקש לשמוע אותו לפני שייתן רשות. 'ואז גילינו שהוא ראפר קומי', אמר גילברט. 'והדבר היחיד שאני מאוד שומר עליו הוא הגנה על שירים ובמיוחד אני אלך לקבר שלי בהגנה על השיר כדי לוודא שהוא לעולם לא ישמש בתרחיש הקומי שפוגע באותם אנשים שקנו אותו בזכות סיבות. ולכן סירבנו. אבל בהיותם מסוג האנשים שהם היו, הם החליטו להשתמש בזה בכל זאת אז היינו צריכים ללכת לבית המשפט.'
אוסאליבן לא מרשה להשתמש בשיר הזה בפרסומות, אבל לעתים קרובות הוא מאשר אותו לסרטים ותוכניות טלוויזיה, שבדרך כלל משתמשים בו לאפקט קומי. סרטים לשימוש בו כוללים:
גלוריה בל (2018) נפוליאון דינמיט (2012) Skylab (2011) Megamind (2010) עידן הקרח: שחר הדינוזאורים (2009) סטיוארט ליטל 2 (2002) אוסמוזה ג'ונס (2001) התאבדויות הבתולה (1999)
ובתוכניות הטלוויזיה האלה:
משפחת סימפסון ('הסיפורים הכי רטובים שסופרו אי פעם' - 2006) אלי מקביל ('שוב לבד' - 1998)
לאוסאליבן הייתה תדמית יוצאת דופן בתחילת שנות ה-70, כשהיא הופיעה בתלבושת של מכנסיים וכובע שטוח. עם תספורת קערת הפודינג שלו, הוא דומה לקיפוד רחוב מתקופת הדיכאון. בסביבות יציאתו של 'Alone Again (באופן טבעי),' הוא החליף את התלבושת שלו לטובת סדרה אינסופית של סוודרים בסגנון קולג'י עם הבלטה באות 'G'.
שוגר ריי שאל את השורה 'אמא שלי, אלוהים ישמור לה' עבור הלהיט שלהם מ-1997 ' Fly'.
לפחות 100 אמנים כיסו את השיר הזה, כולל אניטה בראיינט, שרה ווהן, ג'וני מאטיס, שירלי באסי וניל דיימונד. פט שופ בויז עשו גרסה עם אלטון ג'ון, ודיאנה קראל ומייקל בובל הקליטו אותה יחד לאלבומה של קראל מ-2015 כָּתלִית .
