ההקלטה הראשונה הייתה גרסה אקוסטית באלבום הראשון של סיימון וגארפונקל, בוקר רביעי, 3 לפנות בוקר , שזכתה לכינוי 'צלילים חדשים ומרגשים במסורת העממית', ונמכרה כ -2000 עותקים. כשהאלבום הלך והתגבש, פול סימון וארט גרפונקל נפרדו. מה שהם לא ידעו הוא שלחברת התקליטים שלהם יש תוכנית. בניסיון לנצל את תנועת הרוק-פולק, הקולומביה רקורדס הכריחה את המפיק טום ווילסון להוסיף מכשירים חשמליים לרצועה האקוסטית, והוציא אותה כסינגל. לסיימון ולגרפונקל לא היה מושג שהשיר האקוסטי שלהם היה מוגזם מדי בכלי חשמל, אבל הוא הפך ללהיט ענק והחזיר אותם יחד. אילו וילסון לא היה מעבד את השיר ללא ידיעתם, כנראה שהצמד היה יוצא לדרכו. כשהשיר הגיע למקום הראשון בארצות הברית, סיימון היה באנגליה וגרפונקל למד בקולג '.
פול סיימון חיפש עסקת פרסום כשהציג את השיר הזה לטום ווילסון בקולומביה רקורדס. ווילסון חשב שזה יכול לעבוד עבור קבוצה בשם The Pilgrims, אבל סיימון רצה להראות לו איך זה יכול לעבוד עם שני זמרים, אז הוא וארט גארפונקל שרו את זה לחבר'ה בקולומביה רקורדס, שהתרשמו מהצמד והחליטו לחתום עליהם.
פול סיימון לקח שישה חודשים לכתיבת המילים, העוסקות בחוסר תקשורת של האדם עם בן -זוגו.
בראיון לטרי גרוס מהרדיו הלאומי הציבורי הלאומי (NPR), הסביר פול סיימון כיצד כתב את השיר בזמן שעבד בעבודתו הראשונה במוסיקה: 'זה היה בדיוק כשיצאתי מהקולג'. התפקיד שלי היה לקחת את השירים שבבעלותה של חברת ההוצאה לאור הענקית הזו וללכת לחברות תקליטים ולראות אם מישהו מהאמנים שלהם רוצה להקליט את השירים. עבדתי אצלם במשך כחצי שנה ואף פעם לא קיבלתי שיר, אבל נתתי להם כמה שירים שלי כי הרגשתי כל כך אשם על כך שלקחתי את כספם. ואז נכנסתי איתם לויכוח ואמרתי: 'תראה, אני מפסיק, ואני לא נותן לך את השיר החדש שלי'. והשיר שכתבתי זה עתה היה 'צליל השתיקה'. חשבתי, 'אני רק אפרסם את זה בעצמי', ומנקודה זו והלאה היו לי שירים משלי, אז זה היה טיעון בר מזל.
אני חושב על שירים שזה לא רק מה שהמילים אומרות, אלא מה הלחן אומר ומה הצליל אומר. המחשבה שלי היא שאם אין לך את המנגינה הנכונה, זה באמת לא משנה מה יש לך להגיד, אנשים לא שומעים אותה. הם זמינים רק כאשר הצליל נכנס וגורם לאנשים להיפתח למחשבה. המפתח ל'קול השתיקה 'הוא בפשטות הניגון והמילים שהן ניכור צעיר. זה שירי צעיר, אבל לא רע לילד בן 21. זו לא מחשבה מתוחכמת, אלא מחשבה שאספתי מאיזה חומר קריאה במכללה או משהו. זה לא היה משהו שאני חווה ברמה עמוקה ועמוקה כלשהי - אף אחד לא מקשיב לי, אף אחד לא מקשיב לאף אחד - זו הייתה חרדה שלאחר ההתבגרות, אבל הייתה לה רמה מסוימת של אמת וזה הדהד מיליוני אנשים . בעיקר כי היה בו מנגינה פשוטה וניתנת לשירה. '
זה היה אחד השירים שסיימון אנד גרפונקל ביצעו בשנת 1964 כשהתחילו ושיחקו במועדוני העם בגריניץ 'וילג'. זה היה הלהיט הראשון שלהם.
פול סיימון הושווה לעתים קרובות לבוב דילן, שנחתם גם הוא בקולומביה רקורדס, ובעוד סיימון הודה בהשפעתו של דילן על 'The Sound Of Silence', הוא מעולם לא ניסה לעמוד בדילן. סימון סיפר מוג'ו בשנת 2000: 'השתדלתי מאוד לא להיות מושפע ממנו, וזה היה קשה. 'The Sound Of Silence', שכתבתי כשהייתי בן 21, לעולם לא הייתי כותב אותו אלמלא בוב דילן. מעולם, הוא היה הבחור הראשון שהגיע בצורה רצינית שלא הייתה שיר בשפת נוער. ראיתי אותו כבחור מרכזי שאת עבודתו לא רציתי לחקות לכל הפחות״.
יש חיבור של דילן בשיר הזה: הגרסה החשמלית הופקה על ידי טום ווילסון וסיימה על ידי בוב ג'ונסטון, ושני הגברים עבדו עם דילן. וילסון היה המפיק של דילן במשך כשנתיים החל משנת 1963, ועזר לדילן לבצע את המעבר מפולק אקוסטי לרוק חשמלי. ווילסון המשיך לעבוד עם The Velvet Underground ומאוחר יותר הפך למנהל חברת תקליטים. ג'ונסטון היה המפיק של דילן עד 1970.
זה שימש בסרט הבוגר . במאי הסרט, מייק ניקולס, העלה אותו כרצועת עבודה והתכוון להחליף אותו, אך כשהסרט התאסף התברר שהשיר מושלם לסרט. ניקולס לא השתמש רק בשיר הזה, אלא הרגיש שלסיימון וגארפונקל יש צליל שמתאים מאוד לטון הסרט. הם הזמינו אותם לכתוב את 'גברת רובינסון' במיוחד לסרט, והוסיפו לסרט גם את 'יריד סקרבורו' ו'אפריל בוא היא תרצה '.
יש לזה הרבה משמעות בסרט הבוגר . המילים מתייחסות לשתיקה כאל סרטן, ואם אנשים בסרט היו פשוט כנים ולא מפחדים לדבר, כל הדברים המבולגנים לא היו קורים. ניתן לפתור בעיות רק בכנות. סטפן - וינונה, MS
סיימון וגארפונקל לא כתבו זאת על מלחמת וייטנאם, אך כשהיא הפכה לפופולרית, המלחמה נמשכה ואנשים רבים חשו שהיא מסרה אמירה עוצמתית כשיר נגד מלחמה.
בארה'ב, זה הגיע למקום הראשון ביום השנה החדשה, 1966.
שורת הפתיחה, 'שלום חושך, ידידי הוותיק', הגיעה מתקופתו של סיימון כילד כשהוא היה שר בחדר האמבטיה כשהאורות כבויים, נהנה מהאקוסטיקה מהמרצפות שסיפקו צליל של ריב-דו-וופ.
ב- 23 בפברואר 2003, סיימון וגרפונקל התאחדו לראשונה מזה 10 שנים כדי לקבל פרס על מפעל חיים ולבצע זאת בפתיחת 'הגראמי'. באותה תקופה, ארה'ב התכוננה לפלוש לעיראק, ולמרות שניתן היה לשמוע זאת כהצהרה פוליטית, סימון אמר שלא. הוא הסביר שהם רוצים לשחק את זה כי זה היה הלהיט הראשון שלהם.
בטקס פרסי הגראמי בשנת 1967 הציגו סיימון וגארפונקל את דסטין הופמן, אשר עשה לעצמו שם כשכיכב בסרט הבוגר . לא היה מארח בגראמי באותה שנה, אז הופמן היה האדם הראשון שנראה בעת פתיחת ההופעה.
למרות הפופולריות הרבה שלה, מַמחֶה המגזין הצביע על השיר ה -42 הגרוע ביותר אי פעם, והעיר בסרדוני כי 'אם פריין קריין היה שיר, הוא היה נשמע כך'. עורך המגזין, קרייג מארקס, הגן על החלטתו של בלנדר לכלול את השיר האהוב הזה ברשימתם, וקבע: 'זו המשמעות של השירה הטרייה שקיבלה את השעיר שלנו, עם מילים בעלות חשיבות עצמית כמו' שמע את המילים שלי שאולי אלמד אותך ' ', זו כמעט פרודיה על פולק-רוק יומרני משנות ה -60'. המאמר הקצר על השיר המתכתב עם זה כינה את 'שומע את דברי' שורה 'החשוב ביותר לעצמו ... בהיסטוריה של הרוק', ופרט על דבריו של מארק עם: 'סיימון וגרפונקל רועמים משם בקולות המציעים להם' מזדקרים מחדש ומניפים באצבעות כשהם שרים. החוויה הכוללת היא כמו שהרצה על משמעות החיים על ידי סטודנט אקדמאי קפוץ״.
להקת גרגוריאן כיסתה את זה באלבום שלהם מאסטרים של מזמור - כפזמון גרגוריאני. Nevermore כיסה אותו גם באלבום לב מת בעולם מת , והלהקה הגרמנית Atrocity כיסתה אותה באלבום שלהם בשנת 2000 מַזַל תְאוּמִים . באשר לאיכות הגרסה שלהם: אנשים רבים סבורים כי שם הלהקה היה מתאים. ברט - אדמונטון, קנדה, מעל 2
זה שימש בסרט אולד סקול בסצנה שבה וויל פארל נופל לבריכה. ג'ואל ריילי - ברקלי, מישיגן
הרווקים, להקה ווקאלית בת שלושה חלקים מאירלנד, הקליטו זאת בשנת 1966 והגיעו למקום השלישי בבריטניה עם גרסתם. גרסתו של סיימון וגארפונקל לא יצאה כסינגל באנגליה. פיל - בולטון, אנגליה
השיר הזה היה בפרודיה משפחת סימפסון בפרק העונה החמישית 'אהובה של ליידי בובייר'. כל הפרק דומה מאוד ל הבוגר , וגירסת משפחת סימפסון מתנגנת על הקרדיטים הסופיים, לאחר שסבא וגברת בובייר עזבו את הכנסייה הרבה כמו בנימין ואיליין בסרט. יהודה - סן פרנסיסקו, קליפורניה
פול סיימון לא תמיד נהנה לבצע את שיריו הישנים יותר, מכיוון שהתקשה ליצור קשרים לשירים שכתב עשרות שנים קודם לכן. זה היה מקור למחלוקת עבור הצמד, שכן ארט גרפונקל הרגיש שרבים משיריהם הפופולריים עדיין רלוונטיים, והקהל שלהם רצה לשמוע אותם. גרפונקל הסביר בראיון שנערך עם פול זולו לשנת 1993: 'אני רוצה ש'סאונד השתיקה' יכעס בסוף כאילו זה נצחי. העניים צועקים, 'F-k המערכת הלא הוגנת הזאת', בדיוק כמו שתמיד צרחו את זה. זה דבר נצחי. הוא חי, אם אתה יכול לגרום לו לחיות, על הבמה הלילה כמו שקרה כשנכתב ב -64 '.
הייתה רק גרסת כיסוי אחת לשיר הזה כדי להפוך את ה- US Hot 100: מהדורה משנת 1971 של Peaches & Herb שיצרה את המקום ה -100. כמה קאברים בולטים נוספים הם גרסת מטאל מורחבת של Nevermore באלבום 2000 שלהם לב מת בעולם מת , וביצוע משנת 1996 של הזמרת האיסלנדית אמיליאנה טוריני.
סיימון וגארפונקל ביצעו זאת בהטבת בית הספר ברידג 'של ניל יאנג בשנת 1993 כאשר אדי ואן הלן גיבה אותם בגיטרה.
להקת המטאל הכבד Disturbed הפתיעה את מעריציה בכך שסיפקה את זה לקראת 2015 שלהם מונצח אַלבּוֹם. הגיטריסט דן דונגן אמר שהם לא רוצים לחפות על השירה של הזמר דוד דריימן ב'גיטרות רועשות, אגרסיביות ומעוותות 'בגרסתם. הוא הוסיף: 'רצינו להציג את פגיעותו ולנקוט בגישה שמאלית. המיתרים והכינורות באמת מעמיקים אותו. זה משהו שעלול לזעזע אנשים כי ירדנו בדרך חדשה לגמרי. עשינו את מה שהרגיש נכון וראינו את החזון״.
העטיפה של Disturbed, שיצאה כסינגל, הפכה לשיר הגבוה ביותר במצעד ה- Hot 100, והגיעה לשיא במקום 42. דריימן סיפר הוול סטריט ג'ורנל שהוא 'לא יכול להיות המום יותר' מהצלחת העטיפה שלהם. הוא הוסיף: '[זה שיר] שהורי יכולים לשחק עבור חבריהם בגאווה מבלי שיצטרכו להזהיר אותם לא להיבהל מבעוד מועד. יש לי מעריצים שאומרים, 'סוף סוף אני ואמי בעצם יכולים להסכים על מוזיקה פעם אחת!'
פול סיימון אישר את הגרסה של Disturbed לאחר שהלהקה מסרה הופעה של המנגינה שלו במהלך הופעתם הופעה ב- 28 במרץ 2016 בקונאן . סיימון שלח לדייויד דריימן הודעת דוא'ל זמן קצר לאחר מכן, ואמר: 'ביצועים ממש חזקים קונאן ביום השני. פעם ראשונה שראיתי אותך עושה את זה בשידור חי. נֶחְמָד. תודה.'
זה מופיע כבדיחה מתמשכת לאורך סדרת הטלוויזיה התפתחות עצורה כדי לשקף את המהומה הפנימית של גוב בלות (וויל ארנט).
באפריל 2016, זה הגיע למקום ה -6 במצעד שירי הרוק הוט רוק בילבורד ומספר 2 במצעד שירי הרוק סטרימינג בעיקר בזכות הפופולרי ' אפלק עצוב ' אני אני. כמה שבועות קודם לכן, בן אפלק והנרי קאוויל התראיינו על סרטם באטמן V סופרמן: שחר הצדק ונשאלו על הביקורות הבינוניות שלה. שתיקתו החגיגית של אפלק עוררה השראה ליוטיוברית לערוך את הסרטון עם פסקול 'The Sound of Silence' שעוקב אחר תגובתו.
פול סיימון הניח לזמרת הפולק אודטה גרסה אקוסטית מוקדמת לשיר זה בסוף 1964/תחילת 1965. היא דחתה אותו.
