השעה תשע בשבת הקהל הקבוע מתערבב פנימה ישב לידי איש זקן עושה אהבה עם הטוניק והג'ין שלו
הוא אומר, 'בן אתה יכול לשחק לי זיכרון אני לא ממש בטוח איך זה הולך אבל זה עצוב וזה מתוק וידעתי את זה לגמרי כשהלבשתי בגדים של גבר צעיר יותר
שיר לנו שיר אתה איש הפסנתר שר לנו שיר הערב ובכן כולנו במצב רוח של לחן וגרמת לנו להרגיש בסדר
עכשיו ג'ון בבר הוא חבר שלי הוא מביא לי את המשקאות שלי בחינם והוא זריז עם בדיחה או להדליק את העשן שלך אבל יש מקום שהוא מעדיף להיות בו
הוא אומר, 'ביל, אני מאמין שזה הורג אותי' כשחיוך ברח מפניו ״טוב, אני בטוח שאני יכול להיות כוכב קולנוע אם יכולתי לצאת מהמקום הזה '
עכשיו פול הוא סופר נדל'ן שמעולם לא הספיק זמן לאישה והוא מדבר עם דייווי, שעדיין בחיל הים וכנראה שזה יהיה לכל החיים
והמלצרית מתרגלת פוליטיקה כאשר אנשי העסקים לאט לאט מקבלים אבנים כן הם חולקים משקה שהם מכנים בדידות אבל זה עדיף על שתייה לבד
שיר לנו שיר אתה איש הפסנתר שר לנו שיר הערב ובכן כולנו במצב רוח של לחן וגרמת לנו להרגיש בסדר
זה קהל די טוב לשבת והמנהל מחייך לי כי הוא יודע שזו אני שהם באו לראות לשכוח מהחיים לזמן מה
והפסנתר נשמע כמו קרנבל והמיקרופון מריח כמו בירה והם יושבים על הבר ושמים לחם בצנצנת שלי ותגיד 'אחי מה אתה עושה כאן?'
שיר לנו שיר אתה איש הפסנתר שר לנו שיר הערב ובכן כולנו במצב רוח של לחן וגרמת לנו להרגיש בסדרכותב/ים: בילי ג'ואל מוציא לאור: Universal Music Publishing Group מילים מורשות ומסופקות על ידי LyricFind
