מנומנם בנוחות מאת פינק פלויד

none

  • רוג'ר ווטרס כתב את המילים. בעוד שאנשים רבים חשבו שהשיר עוסק בסמים, ווטרס טוען שלא. המילים עוסקות במה שהרגיש בילדותו כשהוא חולה מחום. כמבוגר, הוא חווה את התחושה הזו שוב לפעמים, ונכנס למצב של הזיות, שבהן הוא הרגיש מנותק מהמציאות. הוא אמר מוג'ו כתב העת (דצמבר 2009) כי השורות 'כשהייתי ילד היה לי חום/הידיים הרגישו ממש כמו שני בלונים' היו אוטוביוגרפיות. הוא הסביר: 'אני זוכר שחליתי בשפעת או משהו כזה, זיהום בטמפרטורה של 105 והייתי מאיים. זה לא היה כאילו הידיים נראות כמו בלונים, אבל הן נראו יותר מדי גדולות ומפחידות. הרבה אנשים חושבים שהשורות האלה עוסקות באוננות. אלוהים יודע למה. '


  • בראיון לרדיו בסביבות 1980 עם ג'ים לאד מ- KLOS בלוס אנג'לס, אמר ווטרס שחלק מהשיר הוא בערך בתקופה בה חלה הפטיטיס אך ​​לא ידע זאת. פינק פלויד נאלץ לעשות מופע באותו לילה בפילדלפיה, והרופא שרוג'ר ראה נתן לו תרופות הרגעה כדי לסייע לכאבים, מתוך מחשבה שזו הפרעה בבטן. בתערוכה ידיו של רוג'ר היו קהות 'כמו שני בלוני צעצוע'. הוא לא הצליח להתמקד, אבל גם הבין שלאוהדים לא אכפת כי הם היו כל כך עסוקים בצרחות, ומכאן קהות 'בנוחות'. הוא אמר רוב הקיר עוסק בניכור בין הקהל ללהקה.

    חקירה נוספת, מוג'ו שאל ווטרס על הקו, 'זה ימשיך אותך לעבור את ההצגה' בהתייחסו לתרופות לפני העלייה לבמה. הוא הסביר: 'זה נובע ממופע ספציפי בספקטרום בפילדלפיה (29 ביוני 1977). היו לי התכווצויות בבטן עד כדי כך שחשבתי שאני לא מסוגלת להמשיך. רופא מאחורי הקלעים נתן לי זריקה של משהו שאני נשבע באלוהים שהיה הורג פיל. עשיתי את כל ההצגה בקושי הצלחתי להרים את היד מעל הברך. הוא אמר שזה היה מרגיע שרירים. אבל זה גרם לי כמעט להיות חסר רגישות. זה היה כל כך גרוע שבסוף ההופעה הקהל התאמץ לעוד. לא יכולתי לעשות זאת. הם עשו עלי את ההדרן״.
    קודי - סן דייגו, קליפורניה


  • דייב גילמור כתב את המוזיקה בזמן שעבד על אלבום סולו בשנת 1978. הוא הביא אותה הקיר הפעלות ווטרס כתבו עבורו מילים.


  • גילמור מאמין שניתן לחלק את השיר הזה לשני חלקים: כהה ובהיר. האור הם החלקים שמתחילים את 'כשהייתי ילד ...', שגילמור שר. האפלים הם החלקים 'שלום, האם יש מישהו שם', אותם שרים ווטרס.
  • לווטרס ולגילמור היה ויכוח באיזו גרסה של זה להשתמש באלבום. בסופו של דבר הם ערכו שני טייקים יחד כפשרה. דייב גילמור אמר עולם הגיטרה פברואר 1993: 'ובכן, היו שתי הקלטות של זה, שאני ורוג'ר התווכחנו עליהם. כתבתי אותו כשעשיתי את אלבום הסולו הראשון שלי [ דיוויד גילמור , 1978]. שינינו את המפתח לפתיחת השיר E ל- B, אני חושב. הפסוק נשאר בדיוק אותו הדבר. אחר כך היינו צריכים להוסיף קצת, כי רוג'ר רצה לעשות את הקו, 'נהייתי קהה בנוחות'. חוץ מזה, זה היה מאוד מאוד פשוט לכתוב. אבל הוויכוחים עליו עמדו על איך לערבב אותו ובאיזה מסלול עלינו להשתמש. עשינו מסלול אחד עם ניק מייסון תופים שחשבתי שהם מחוספסים ומרושלים מדי. ניסינו לעשות את זה שוב וחשבתי שהטייק השני עדיף. רוג'ר לא הסכים. זה היה עניין של אגו יותר מכל דבר אחר. באמת התמודדנו אחד עם השני על דבר כזה מינורי. כנראה שלא יכולתי להבחין אם היית מעלה את שתי הגרסאות לרשומה היום. אבל, בכל מקרה, זה הסתיים בכך שאנחנו לוקחים מילוי של גרסה אחת ומכניסים אותה לגרסה אחרת״.


  • זה היה השיר האחרון ווטרס וגילמור כתבו יחד. בשנת 1986 עזב ווטרס את הלהקה והרגיש שאסור להיות פינק פלויד בלעדיו.
  • כשהם שיחקו בזה הקיר בסיור, הוקם קיר של 35 מטר בין הלהקה לקהל במסגרת המופע. כשהקיר עלה, גילמור התרומם מעליו במעלית הידראולית בכדי לבצע את סולו הגיטרה בעוד ווטרס זרקור מול הקיר שמתחת. זה היה החלק האהוב על גילמור בתוכנית.
  • בסרט הקיר , זה משחק בסצנה שבה הדמות הראשית, כוכב רוק בשם 'ורוד', מאבדת את דעתו ונכנסת למצב קטטוני לפני הופעה. זה היה דומה למה שעבר סיד בארט, חבר מקורי בלהקה בשנת 1968 כשהוא חולה נפש ונדח מהלהקה.
  • השיר הזה הוא השלב האחרון בהפיכתו של פינק (רוג'ר ווטר) לדמות הניאו-נאצית והפשיסטית שאתה רואה בסרט. הקיר . חובשים ומנהל הלהקה נכנסים ונותנים לזכות פינק כדי להוציא אותו מהשתקפה הקטטונית שלו, המנהל משלם למחאה למד 'קצת כסף כדי לשתוק ולתת לו לקחת את פינק להופעה במדינה שבה הוא נמצא (ללא ספק איום על שלו לבריאות, אבל הכוחנים, שכנראה לא מרוויחים מספיק, מקבלים). בסרט פינק מתחיל להמיס בדרך לשם, ומתחתיו הוא מגלה שהוא הדוגמן האכזרי והפשיסטי של נציג המפלגה הנאצית עד שהוא מגיע לקונצרט. לאחר מכן תומכים בזה השירים 'The Show Must Go On' (ורוד מבין כשהוא מגיע להופעה שאין ממש דרך חזרה, והוא נאלץ לעלות לבמה), 'In the Flesh II' ( הגרסה המחודשת של השיר הראשון באלבום, עכשיו עם שירה נאצית-ורודה, מיעוטים אקראיים מאיימים), ו'רוץ כמו גיהנום '(אחרי שהקהל, האוהב הנאצי-פינק, הוצף לטירוף, עכשיו ציד מיעוטים בתוך הרחוב, כמו גרמניה בסוף 1930). אמנם נראה שזהו שיר על 'שמחת ההרואין', אך אין לו קשר רב אם בכלל להרואין, גם אם מצבו מזכיר את זה של מישהו שהתבזבז לגמרי.
    אלכס - טאון, CT
  • גרסת ריקוד של אחיות המספריים הייתה להיט מספר 10 בבריטניה בשנת 2004. היא שוחררה כצד ה- B של הסינגל הראשון שלהן, 'אלקטרוביקס', אך משכה הרבה יותר תשומת לב.
    ברטרנד - פריז, צרפת
  • דיוויד גילמור ניגן את זה בסיבוב ההופעות היחיד שלו ב -2006, שם הצטרף אליו נגן המקלדת פינק פלויד ריק רייט.
    דוגמה - אלכסנדריה, לוס אנג'לס
  • ואן מוריסון ניגן את זה עם רוג'ר ווטרס בהופעה שנערכה ב -1990 בווטרס כדי להנציח את נפילת חומת ברלין. גרסה זו שימשה בסרט היוצאים וגם הופיע בפרק של משפחת סימפסון .
  • סולו הגיטרה השני של גילמור ב'נוחות נוחה 'מופיע באופן קבוע בסקרי סולו הגיטרה הטובים בכל הזמנים. בסקר שנערך באוגוסט 2006 על ידי צופי ערוץ מוזיקת ​​הטלוויזיה פלאנט רוק הוא נבחר כסולו הגיטרה הגדול בכל הזמנים. עבור הסולו, הגיטריסט של פינק פלויד השתמש בבחירה כבדה על ה- Fender Strat שלו עם צוואר מייפל דרך Big Muff ועיכוב באמצעות מגבר של Hiwatt וארון רמקולים מסתובב של Yamaha RA-200. גילמור סיפר עולם הגיטרה שלסולו לא לקח הרבה זמן לפתח: 'פשוט יצאתי לאולפן ונגחתי 5 או 6 סולואים. משם פשוט עקבתי אחר ההליך הרגיל שלי, כלומר להקשיב בחזרה לכל סולו ולסמן קווי עמודות, ולומר אילו פיסות טובות. במילים אחרות, אני עושה תרשים, שם קרציות והצלבות על ברים שונים בזמן שאני סופר: שתי קרציות אם זה ממש טוב, סימן אחד אם זה טוב וחוצה אם זה לא קורה. אחר כך אני פשוט עוקב אחר התרשים, מקציף Fader אחד למעלה, אחר כך Fader אחר, קופץ מביטוי למשפט ומנסה לעשות סולו ממש נחמד לאורך כל הדרך. כך עשינו את זה ב- 'Numb Comfort'. זה לא היה כל כך קשה. אבל לפעמים אתה מוצא את עצמך קופץ מפתק אחד למשנהו בצורה בלתי אפשרית. ואז אתה צריך ללכת למקום אחר ולמצוא מעבר שנשמע טבעי יותר״.

none





none